מייט, קרואטיה. ספטמבר 2011
באחת מהדרכות הקיץ האחרון יצאתי למונטנגרו עם קבוצה מקסימה אך רועשת במיוחד. מדריך חדש הצטרף ללמוד את המסלול ואכן בחריצות רבה השקיע בלימוד המסלול הזה שעות רבות. ביומינו הרביעי לטיול הגענו לתצפית מרהיבה על נהר הטרה. מימיו התכולים של הנהר ניבטו אלינו מהמרחק מתוך קניון עמוק שגדותיו מתפארים ביער אשוחים גדול. המחזה אכן עוצר נשימה, אך החברה שלנו גילגלו במורדות המצוקים רעמי צחוקים וסיפורים קולניים. ולא היה נראה כלל שיכלו להתפעל מהנקודה בה עמדו.
נעמד המדריך החדש והרעים בקולו
- חברה, בואו נתקרב רגע אחד לשני. דממה. הקבוצה היתה בהלם ועשתה כדבריו.
- עיצמו עיניים הורה להם קולו העמוק, והם אכן עצמו.
מתחתיהם היה פרוש אחד מהנופים המרשימים ביותר במונטנגרו היפה, אך הם ישבו שם אל מול הנוף הנדיר הזה, עצומי עיניים.
- עכשיו, כך אמר הקול הקשוח, בואו נפתח עיניים ונחשוב כמה קטנים אנחנו בכל העוצמה הזאת.
בליבי פנימה התכווצתי כדי שלא לפרוץ בצחוק ומתוך מבוכה בשביל המדריך החדש. חשבתי שאראה אותו טובע בשפע היערות ציניות במיוחד. אך להפתעתי הרבה השקט נמשך ואט אט החברה הודו לו על המעשה המדהים שעשה.
כן, יש לעיתים שאתה מרגיש שהאנשים שאתה מביא למקום מפספסים אותו פיספוס עמוק בצורה שהם מגיעים אליו. אבל אני משערת שלכל אחד יש את צורת החוויה שלו ממקומות.
בשבוע שעבר יצאתי להכנת מסלול עם מדריך קיאקים. שבוע חתרנו בנופיהם האדירים של איי קרואטיה, סימנו מקומות מקסימים ב GPS לקבוצות אותם ידריך שם. נכנסנו לכל מערה, לכל קבוצת סלעים. צילמנו. והרגשנו שלעיתים לא ניתן להכיל את המקום. להרבה מקומות הגענו ושמרנו היטב שלא לפצות פה כדי שלא לפגום בקיסמו של המקום.
באחד הימים חתרתי מאחור והבטתי על הקיאק עובר מתחת לסלעים גבוהים להחריד. קולו העמוק של המדריך החדש ממונטנגרו הדהד מהמצוקים האדירים. כמה אנחנו קטנים...כמה אנחנו קטנים... למרות שלעיתים לא ניתן לשים את זה במילים מבלי שזה ישמע מגוחך, יש מקומות שמציבים אותנו בפרופורציות אחרות לגמרי. אנחנו קטנים, הבעיות שלנו רחוקות, אולי לא כל כך גדולות, אולי ניתנות לפיתרון קל משחשבנו. הדברים מקבלים פרץ של אופטימיות שלא תמיד ניתן להסביר אותה, והכוח שהיא נותנת יכול כבר לסלול פיתרון להרבה דברים שאליהם אנחנו חוזרים. לא תמיד, זה נכון. אבל במקרים הנדירים שזה קורה, אני יודעת שבחרתי נכון, שהייתי במקום הנכון, בזמן הנכון ושהיתה לזה סיבה שגם אני לא ידעתי אותה קודם לכן.
No comments:
Post a Comment