ביוגרד, מונטנגרו. ספטמבר 2008
מונטנגרו יושבת על רכס האלפים הדינרים. גובהה של הפסגה הגבוהה ביותר במדינה, בובוטוב קוק לא עולה על 2500 מ', אך כל המדינה נראית בנטייה אדירה והפרשי גבהים מרשימים. אחד המטיילים שהדרכתי בה אמר לי פעם שאם היו מודדים שטח מדינה בנפח...
מזג האויר במונטנגרו עם הגיון של מזג אויר של רכסים הרריים צפוניים. בחורף קר ומושלג, בקיץ קו החוף לא נופל מהחום והלחות של תל אביב אך בהרים לרוב נעים וממוזג. עונות המעבר זה כבר סיפור אחר ותמיד מומלץ להתכונן לגרוע ביותר.
באחד מהשבועות הסתוויים שיצא לי להדריך במדינה היפהפיה הזאת, שטף גל קור אדיר את אירופה והחזאים קפאו על שמריהם. נסעתי לשדה התעופה לאסוף את הקבוצה שהגיעה, הם ירדו מהמטוס לבושים לבוש קל בלבד והביעו את תקוותם שאזור החוף מייצג היטב את שאר המדינה מכוון שכבר שם היה להם קר. שאלתי מה נאמר להם בארץ והם השיבו, נאמר לנו לא לדאוג, מונטנגרו זה כמו תל אביב בקיץ...
מיותר לציין שכבר ביום הראשון עצרנו בשוק מקומי להצטייד בסוודרים חמים בשלל צבעי הקשת. למחרת הטמפרטורות צנחו והלילות היו מתחת לאפס. בכל בוקר היינו מנקים את שכבת הקרח מחלונות הג'יפים ומחממים את מי הקירור. באמצע השבוע, בעלייה לשמורת ביוגרד, בבוקרו של היום נראו שדות הדגניים כשדות קרח אינסופיים.
הוספנו להצטייד בכל פינה של שוק, עשינו תחרות צבעוניות ותמונות קבוצתיות של קור ובכל ערב התייצבנו מול המחשב לשלוח למשרד תמונות של אנשים קפואים תחת הכותרת- מונטנגרו זה כמו תל אביב בקיץ...
No comments:
Post a Comment